מקדש - איטליה המקודשת

אולם המראות

זהו האולם הגדול ביותר במקדש ואחד המופלאים שבו – הוא נועד לעורר מחדש את הנפש, את החלק הגבוה שבתוכנו. להביא לאיחוד של האנושות עם עיקרון רוחני ואלוהי. האולם קשור לשלב הבא בהתפתחות האדם, האדם החדש שיופיע באלף השלישי, המונחה על ידי עיקרון האור, עיקרון הורוס. עיקרון זה בא לידי ביטוי בתוכנו על ידי טרנספורמציה פנימית והתחברות לזהב האלכימי, "oro" בשפה של דמנהור. המראות גורמות לכך שהצבעים והתמונות מכפילים עצמם לאין-סוף. בחדר זה נפתחת המחשבה לאפשרויות חדשות ואינסופיות.

אולם המראות מתאפיין בשני דברים: האחד הוא המראות אשר משקפות האחת את השנייה, והשני הוא הכיפה המוארת הגדולה, שהיא מעשה פסיפס זכוכית נפלא. השימוש בכיפה ובמראות הוא גאוני ומספר את סיפור ההתפתחות האפשרית של האדם.

הכיפה היא מנדלה ענקית של זכוכית צבעונית בגג האולם, קלידוסקופ ענק של אור, צבע, צורות וריתמוס. זוהי היצירה הגדולה ביותר בעולם של פסיפס זכוכית טיפני. העיגול החיצון הוא כנפי נוצה ענקיות חובקות כל. כנפיים אלו הן מאפיין של אמנות מצרית עתיקה הקשורה לאלת השמיים "נקבת". במקרה זה הם מתקשרות לאל הורוס, המופיע גם במקומות רבים אחרים באולם.

המראות והכיפה אינם החלקים היחידים בחדר, ואילולא היו שאל החלקים קיימים, החדר לא היה שלם. הרצפה משיש גרניט אדום מחזירה אור כמו מראה, במרכזה עיגול שיש שחור וסביבו עיטורים של שן הארי – הפרח של דמנהור, בשלבים שונים של הנצה ופריחה. העיגול השחור הוא שמש שחורה, הופעתה של שמש האור השמימית בעולם הפיזי על פני כדור הארץ.

באמצע כל אחד מארבעת הקירות בעלי המראות יש גומחה ובה מזבח לאחד מארבעת היסודות; אוויר, אדמה, מים ואש. בתוך הגומחות מעל כל מזבח כדור אלכימי בצבע הקשור ליסוד. על המזבחות סוגרות דלתות זכוכית צבעונית ועליהן כתובות בשפה מקודשת. יש אפשרות לסגור את כל האורות באולם, כך שהאור היחיד שייכנס הוא דרך דלתות המזבחות. במצב זה מסונן האור דרך הזכוכיות הצבעוניות והכתב שעליהן מתעורר לחיים.

מעל המראות, בשני שליש גובה החדר, יש מרפסת עם מעקה מגולף ומעליה קירות מעוטרים הנמצאים בין המראות לבין הכיפה. ישנם ארבעה קירות, שכל אחד מהם קשור לאחד מארבעת הימים החשובים בשנה מבחינה סולארית.