מקדש

אולם האדמה העליון

אולם האדמה העליון מספר על התפתחות האנושות וההיסטוריה של כדור הארץ. דמויות ענק על הקירות מייצגות, כל אחת בתורה, שלב אחר באבולוציה היקומית והאנושית.

הסיפור מתחיל בדמותו של אנדרוגינוס, אדם שהוא גם זכר וגם נקבה, שעל כתפו נשר עם זנב נחש. דמות האנדרוגינוס מייצגת את האיחוד של הניגודים: הנשר הוא השמיים והנחש – האדמה, הנשר הוא היכולת המנטאלית הגבוהה באדם והנחש הוא היצר או החיוּת.
האנדרוגינוס נמצא על רקע הכוכבים, כשמצדו האחד דמות גבר המתחיל את תהליך הבריאה ומצדו השני דמות אישה המסכמת ואוספת את תהליך הבריאה. התהליך שבין שניהם הוא סיפור ההיסטוריה של המין האנושי.

המוטיב השזור בסיפור העלילה הוא שהבריאה כולה נוצרת על מנת שיתרחש בה מאבק בין טוב לרע שבסופו הטוב ינצח. החומר ההיולי עובר דרך מאבק זה תהליך של רכישת ניסיון, שינוי, טרנספורמציה, וחוזר אל האלוהות מזוכך יותר. מטרת כל הבריאה היא לזכך את האלוהות, וזה נעשה על ידי המאבק בתוך בני האדם בין טוב לרע.

כיום אנחנו בשלב מכריע בהיסטוריה האנושית, שלב שבו מאבק זה בא לכדי סיכום, סיום, תוצאה. שלב שבו יתברר אם המאבק הסתיים בניצחון או הפסד. במידה ונפסיד, העולם כפי שאנו מכירים אותו ייהרס ויכנס לתקופה של חושך, כפי שקרה גם בעבר. מי שמוביל את המאבק הם אנשי דמנהור, אך הוא קורה גם בכל אחד מאיתנו. כל מי שנכנס לאולם האדמה מרגיש כאילו הוא חלק מתהליך זה,

בקירות נמצאות שתי דלתות זכוכית הנפתחות אל מעברים החוצה מהאולם, האחת קשורה לשמש והשנייה – לירח. על הדלתות פסיפסי זכוכית מדהימים ובהם שני פרצופים מסתוריים, האחד של שמש והשני של ירח. בין הדלתות שני פתחים למזבחות המוקדשים לאדמה.

על רצפת האולם ציורים של שוורים בשיש ועיגול מרכזי שממנו יוצאים קווים מתפתלים לכל הכיוונים. שמונה עמודים גדולים התומכים בתקרה עולים מהרצפה ועליהם הירוגליפים בשפה עתיקה ונחשים מזהב המסמלים את קווי האנרגיה. 

בתקרת באולם מנדלה נהדרת שבמרכזה שבעה פרצופים, אלו מייצגים את הגזעים הראשיים של המין האנושי. בחלק קטן מהתקרה הושאר הסלע המקורי כדי לאפשר חיבור לאדמה ולאלו שחיו עליה בעבר וחיים עליה כיום.

בשליש התחתון של הקירות נמצאות קשתות גותיות ובתוכן ציורים של שבע הדרכים הרוחניות השונות בדמנהור.