יער מקודש - איטליה המקודשת

היער המקודש

מקדש האדם בנוי על צלע הר מיוער. הכניסה אליו היא דרך מחסן של בית גדול שמשמש כמקום מגורים של אחת הקומונות של דמנהור. המבנה הסוציאלי של הקהילה בדמנהור מורכב מקבוצות החיות במשותף הנקראות "נוקלאו", ומונות כעשרים איש ולעיתים אף יותר. אחת מהקבוצות הללו גרה בבית על צלע ההר שנקרא בפי אנשי דמנהור "מרפסת השמש". במחסן בית זה נמצאת הכניסה המוסתרת אל המקדש.

ההר עולה ומתרומם מעל "מרפסת השמש", עטור ביער עבות, כך שכמה עשרות מטרים מעליו הוא מגיע לפסגה, שם משתרע אזור רמתי מיוער הנמצא בדיוק מעל המקדש החפור באדמה. למעשה, בגג של אולם המראות ישנו פתח ליער זה. אזור זה, שגודלו כקילומטר מרובע, נקרא בפי אנשי דמנהור "היער המקודש" ונחשב על-ידם כהמשך של המקדש, מעין שערות הנמצאות על ראש הקודש, או באנלוגיה אחרת, מעין אנטנות המחברות את מה שמתחת לאדמה עם היקום. האנטנות או השערות הם כמובן העצים שביער. מבחינה אנרגטית נחשבים העצים לשלוחה של האדמה שיוצרת אותם כדי להוות מכשיר לקליטת אנרגיות ויצירת חומרים פיזיים בתהליך הפוטוסינתזה, אלא שישנן גם אנרגיות אחרות שהעצים מסוגלים לקלוט – אנרגיות רוחניות – ומכאן חשיבותם של עצים ויערות מקודשים בכל התרבויות העתיקות.

במקביל לתהליך בניית המקדש טיפחו אנשי דמנהור את אזור היער המקודש ושינו את פניו. העצים נגזמו, דוללו במידת הצורך, נוקו וטופחו, כך שמיער חולה ומדולדל הפך היער לסמל של בריאות שכולו עצים חסונים. בין העצים סודרו מיליוני אבנים היוצרים ספיראלות, מבוכים, ודרכי פיות, עד שכיום אפשר ללכת בתוך המבוכים והספיראלות ללא הפסקה לאורך של שלושים קילומטר! פה ושם הוקמו מזבחות לכוחות הטבע, לאנרגיות, לפיות וליסודות. אבנים גדולות הועמדו במקומות מסוימים הפעילים יותר מבחינה אנרגטית – אבנים בסגנון האבנים העומדות (מנהירים) של הקלטים ותרבויות פאגאניות קדומות אחרות. מעגלי אבנים נבנו פה ושם, פינות ישיבה ומדיטציה ושבילים להליכה. היער הפך למקום קסום, לבית של פיות, לעולם אגדות, בדומה למקדש שמתחתיו. אלא שבדמנהור אי אפשר ללא הפתעות ועשיית הבלתי אפשרי, והדבר מתגלה כאשר פוגשים את הדבר המדהים ביותר ביער, עת עולים לפסגה הגבוהה ביותר שבו. שם, בין העצים, נמצא כפר בסגנון "טרזן", כפר תלוי באוויר על כלונסאות, אשר מחוברות לגזעי העצים ללא מסמרים אלא בעזרת חבלים עבים, בדרך שלא פוצעת את העצים ולא מזיקה להם.